קבלת ערר הסנגוריה נגד ההחלטה לעצור מבצע עבודות דפוס עבור ארגון החמא"ס, הג'האד האסלאמי והפת"ח

העורר הינו בעל בית דפוס בבית לחם. בחקירתו במשטרה, הודה העורר כי במהלך חמש שנים האחרונות ביצע עבודות דפוס עבור ארגון החמא"ס, הג'האד האסלאמי והפת"ח. העורר טען כי בהיותו בעל עסק לדפוס הוא מבצע עבודות בתשלום מבלי שיש לו עניין במקור העבודה ומטרתה. על בסיס האמור הוגש נגד העורר כתב אישום המייחס לו עבירה של ביצוע שרות עבור התאחדות בלתי מותרת.

התביעה ביקשה להורות על מעצרו של העורר עד לתום ההליכים. בימ"ש קמא קיבל בקשה זו מאחר שהתרשם מקיומן של ראיות לכאורה ושעילת מעצר הנובעת ממהות העבירה ומעברו הפלילי המכביד של העורר, נגדו תלוי ועומד ככל הנראה מאסר מותנה.

הסנגורית סבורה כי שגה בימ"ש קמא בקביעותיו האמורות, שכן, לדעתה, אין בראיות דבר המלמד על יסוד נפשי הדרוש לחיוב בפלילים. כן, טענה הסנגורית כי העבירה אינה מלמדת על מסוכנות וניתן להסתפק בחלופת מעצר.

התובע הצבאי סמך את ידיו על החלטת בימ"ש קמא והדגיש במיוחד את עברו של העורר כמצדיק מעצר, בהתאם להחלטות בימ"ש זה.

מקריאת הודאת העורר בחקירתו עולה תמונה של חקירה לקויה עד מאוד. העורר מודה אמנם כי ביצע עבודות דפוס לחמא"ס ולג'יהאד האסלאמי, אך לא נשאל ולו שאלת הבהרה אחת בנוגע לכמות העבודות, תכניהן ומועדי ביצוען.

בנסיבות אלה, לא ניתן לעמוד על הסיכון הטמון בפרסומים. יתרה מזו, ראייה להעדר סיכון מיוחד ניתן למצוא בדבריו של עד התביעה מס' 2 שמסר כי תלה 4 או 5 מודעות של הג'האד האסלאמי שהודפסו בבית הדפוס של העורר וכללו ברכות לחג אל פיטר.

אשר על כן, גם אם קיימות ראיות ברורות לעבירה של ביצוע שרות לאור מודעותו הברורה של העורר כי פעל עבור ארגונים אסורים, לא מצאתי כי די בביצוע העבירה האמורה בנסיבותיה הלוטות בערפל כדי ללמד על מסוכנות.

עברו הפלילי של העורר אכן עשוי לעורר שאלות בדבר הסיכון כי יחזור לסורו ואף לא יתייצב למשפטו. אולם, לנוכח מהות העבירה, ומאחר שהתרשמתי כי ניתן יהיה להבטיח התייצבותו של העורר גם באמצעות תנאי שחרור הולמים, הגעתי למסקנה כי יש לקבל את ערר הסנגוריה ולהורות על שחרור העורר.

אשר על כן, העורר ישוחרר ממעצרו אם יעמוד בתנאים הבאים:

א.      הפקדת  15,000 ש"ח.

ב.      התחייבות שלא לבצע עבירות דפוס עבור התאחדות בלתי מותרת כהגדרתה בתחיקת הביטחון.

ג.        התייצבות בכל הדיונים המשפטיים שיקבעו בעניינו, לעניין זה יראה זימון שהועבר לבאת-כוח העורר כזימון כדין.

לא יעמוד העורר בתנאים אלה, יובא בפני שופט של ערכאה ראשונה בתאריך 14.2.08 לבחינת תנאי השחרור.

ניתנה היום, 6 בפברואר 2008, ל' בשבט התשס"ח, בלשכה. מזכירות ביהמ"ש תעביר העתק החלטה זו לידי הצדדים.

המשנה לנשיא

רמ"שית: לש+מפ התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: